דבר תורה לפרשת בשלח: מהי אמונה באלוהים, ואיך יוצרים התחזקות באמונה

המבנה של פרשת בשלח

המבנה של פרשת בשלח מספר לנו על מצוקה > הגורמת לאבדן אמונה > שהנס מציל ממנו.
זה גם המסר של הפרשה – שניסים אינם מביאים לאמונה! זה מה שמרומז מהמבנה המעגלי של הפרשה, כששוב ושוב חוזר אותו סיפור, ורק הפרטים משתנים – סוג המצוקה, וצורת הנס.
 

פרשת בשלח אינה מדברת ישירות על התחזקות באמונה

אם מתחשבים בכך שמדובר בטקסט דתי, שאמור לעודד אמונה באלוהים, לכאורה זהו מסר קצת מוזר. הטקסט מתלונן על חוסר האמונה חוסר האמונה של בני ישראל, שבסופו של דבר ממיט עליהם גם עונש – 40 שנים במדבר, עד אשר כל דור מצרים ימותו...
התנך, כדרכו? משאיר את המסרים שלו מרומזים, או נותן לנו להבין לבד.
 

איך מגלים מהי אמונה ?

אז שאלתי את עצמי מה כן עובד?
איך לומדים להאמין באלוהים?
איך מבינים מהי אמונה אמיתית?
השאלות הללו חשובות עבורי משום שאני אדם מאוד מאמין, למרות שלא התחלתי את דרכי הרוחנית ממקום של אמונה.
אז איך למדתי להאמין?
 
אז זהו, שזו התשובה – לא לומדים להאמין עי אמונה! ההתחזקות באמונה נרכשת עי עשייה.
 

העדר האמונה באלוהים בפרשת בשלח

בחלק הראשון של המאמר ראינו שה' שוב ושוב מציל את בני ישראל באמצעות ניסים, ולמרות זאת – הם אינם לומדים מהי אמונה, הם לא מאמינים באלוהים, הם לא מצליחים להאמין בה', הם לא מצליחים להתחזק באמונה.
ולמה הם לא מצליחים להאמין?
כי הם לא עושים!
בפרשת בשלח בני ישראל הם כמו ילדים קטנים, שה' תמיד מציל אותם.
 
הכתוב מדגיש את העובדה שבני ישראל אינם עושים כלום –
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" מול פרעה וחילו (שמות יד:14),
ושוב מופיעה אי העשיה בפרשה, בהקשר של השבת והמן:
"שבו איש תחתיו, אל יצא איש ממקומו..." (שם טז:29).
 

איך הנס מונע את האמונה באלוהים, ולמה בפרשת בשלח מדגישים את הנס

הכתוב רואה את אי העשייה כערך –
אם בני ישראל היו פועלים, אולי הצלתו של ה' לא היתה בגדר נס?
אבל דווקא אי העשייה, המאפשרת לנס להיות נס, היא העומדת בין העם ובין האמונה.
 

התחזקות באמונה עי פסיכותרפיה

ונעבור לתחום אחר: פסיכותרפיה.
תכופות אנשים באים ואומרים לי: 'אני לא מאמין'.
 
לדוגמא, מישהי שאני מאוד אוהבת, ושעשינו יחד דרך ארוכה, שבמהלכה היא בנתה לעצמה חיים מקסימים – עצמאית, בעבודה שהיא אוהבת, עם בעל נפלא שאוהב אותה וילדים מקסימים.
והדבר הראשון שהיא אמרה לי בפגישה הראשונה שלנו היה:
"שתדעי לך, שאני כבר מאוכזבת מטיפולים."
אני אמרתי לה תודה על המידע, ואז התחלנו...
 
כמו בכל תחום רוחני, גם בפסיכותרפיה האמונה לא צריכה להגיע בהתחלה, אלא היא דבר שנרכש עם הזמן.
 

המסר החבוי של פרשת בשלח: התחזקות באמונה עי עשיה

אז איך היא, ואני, ואחרים למדנו להאמין?
כי עשינו.
ורק אחרי שעשינו – ראינו שזה עובד.
ואז כבר לא מאמינים – אז כבר יודעים.
 
לכן מאיר אריאל אמר: "עד היכן אתה רואה? משם אתה מאמין!"
כמו שכתוב גם בפרקי אבות: "יגעתי ומצאתי – תאמין"!
 
כל זמן שאנחנו פועלים כמו ילדים קטנים, כשעושים עבורינו הכל – איננו לומדים מהי אמונה.
רק כשאנחנו בעצמנו יוצרים את הנס ולומדים את הדרכים הנסתרות עי פעולה, עשיה והנאה מהתוצאות, האמונה באלוהים מתרחשת מאליה, וכל צעד בהמשך הדרך רק מעצים את ההתחזקות באמונה.
זו המשמעות הנסתרת של פרשת בשלח.
 

ולסיכום פרשת בשלח:

אמונה, כמו חופש, זה דבר שזוכים בו!
 
© מיכל רון, פברואר 2012

הצהרה: מיכל רון איננה רופאה, תזונאית, דיאטנית או נטורפתית, ושירותי היעוץ והליווי מתבססים על ידע אישי ונסיון מצטבר. יש לראות את הכתוב באתר זה כהמלצה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו תחליף לטיפול מסוג כלשהו.