האם אפשר לאהוב את האויב?

שחר שאל אותי:
האם באמת אפשר לאהוב את מי שכל הזמן פוגע בך,
ומנסה לחסל את סגנון החיים שלך?
לפי הבודהיזם – כן!
ולא רק כן, אלא גם כדאי, וצריך.
 

יישום התפיסה הבודהיסטית לגבי כעס וסבלנות במקרה של סין והטיבטים

מאו דזה טונג הרג מליון טיבטים – כמעט 20% מהאוכלוסיה הטיבטית, כחלק מהכיבוש הסיני של טיבט. כיום, סין מאכלסת את טיבט בסינים, כך שהטיבטים הפכו למיעוט בארצם שלהם, שלא לדבר על הפיכתה של אדמת טיבט לפח אשפה של פסולת גרעינית סינית.
על כך יש להוסיף את דיכוי הדת הטיבטית – הבודהיזם, הגלייה, הברחה ורצח של המנהיגים הפוליטיים של טיבט, ועוד.
ואיך הגיבה ההנהגה הפוליטית של טיבט?
הדלאי למה אמר על מאו דזה טונג שהוא היה "המורה הכי גדול שלו לסבלנות".
 

תפיסת המציאות לפי הבודהיזם

אני מאמינה שהעולם הזה הוא בעיקר מקום להתאמן.
אני גם מאמינה שהכל לטובה - גם אם ממש לא תמיד ברור לי איך, אבל תכופות זה מתגלה לאחר זמן (לאחר זמן יכול להיות גם 15 שנים...)
ואני גם מאמינה שאנשים או רוצים את הטוב ביותר עבור כולם, או פועלים מתוך כאב ופחד. זאת אומרת - שאף אחד אף פעם לא בדיעה צלולה ומתוך אושר רוצה לפגוע באדם אחר. כשטוב לנו אנחנו רוצים שלכולם יהיה טוב, ומי שפוגע בנו, עושה זאת מתוך פחד, כעס, כאב או בורות.
לכן מה שאנחנו חווים כהתקפה זה ממש לא אישי, גם אם זה ממש לא נעים לנו. 
 

מה האלטרנטיבה לבודהיזם?

אלו הדברים שאני מאמינה בהם - גם מתוך בחירה,
כי מה האופציה?
לתפוס את החיים האלה כמלחמה? כמאבק השרדות?
 

הבנת הפוליטיקה של מדינת ישראל מבחינה אנרגטית

ישראל היא מרכז כובד אנרגטי.
לכן אנחנו תחת זכוכית המגדלת של העולם כל הזמן - ואז הכל נראה יותר גדול.
וגם באמת יותר אכפת - בעוד שבמקומות אחרים נרצחים מאות ואלפים, ונראה שלאף אחד בשום מקום לא אכפת. (נכתב לפני פרוץ המלחמה בסוריה...)
 

מורים בודהיסטים בישראל

בגלל המשקל האנרגטי הככ גדול שלה, מגיעות להיוולד ולבקר בישראל הרבה מאוד נשמות גדולות.
ישראל היא כמו ה- NBA האנרגטי של העולם, ולכן כל השחקנים הכי טובים תמיד מתעניינים.
ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הלימודים בכל אחת מהעמותות הגדולות שמלמדות בודהיזם הם לימודים חינמיים, והרבה מורים בודהיסטים חשובים מגיעים לישראל מדי שנה.
הרבה מהתובנות שהבודהיזם תורם לנו כדי להפוך את הפוליטיקה בישראל למועילה יותר זוכות לדיון במסגרות הלימודים האלה.
 

תובנה פוליטית ראשונה של הבודהיזם: לראות את הדברים מנקודת המבט של האחר

'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'...
אם נראה את הדברים מנקודת מבטם שלהם הדברים יראו לנו אחרת.
אולי אפילו נגלה שהצד השני הוא שנמצא במלחמת השרדות על אורח חייו?
 

מזרח גרמניה מול מערב גרמניה לפי התפיסה הפוליטית של הבודהיזם

זה קצת כמו מזרח גרמניה ומערב גרמניה - 
ברור שמזרח גרמניה היו ה'רעים' - הם היו חייבים, כי ברגע שהורידו את החומה
נגמרה מזרח גרמניה ואורח החיים הקומוניסטי בגרמניה.
הדרך היחידה של מי ששלט במזרח גרמניה להמשיך ולשלוט ולהמשיך באורח חייו
היתה באמצעות כוח ודיכוי.
וזה מה שהוא עשה, עד שלא הלך לו יותר.
כמו שהאור תמיד מנצח את החושך, ה'טובים' תמיד ינצחו את ה'רעים' – גם אם הרעים, אלה שמעדיפים את דרכי הדיכוי על דרכי החופש, לא חושבים על עצמם ככאלה. ולכן הרעים תמיד במלחמת הישרדות, ולכן הם גם נוטים יותר להשתמש באלימות.
 
מוזר לחשוב על זה ככה,
לא?
 

טיפ שני לפוליטיקה בודהיסטית: לאהוב את האויב? או לתרגל חמלה?

באמת קשה לאהוב מנהיגים שמתאכזרים לציבור בכללותו -
אבל אולי אפשר לתרגל חמלה?
אנו עושים זאת עבור עצמנו, משום שנעים יותר לחוש חמלה מאשר כעס,
ויש לכך גם תופעות לוואי – קוראים לזה ניסים, כשפתאום הפוליטיקה הופכת מקור לתובנות ולצמיחה אישית ולאומית.
 

טיפ שלישי: win-win כבסיס הפוליטיקה לפי הבודהיזם

אחד המהפכים הגדולים שיכולים לקרות לנו בחיים זה כשפתאום מבינים שהחיים חייבים להיות כדאיים עבור כל הצדדים – אם רוצים חיים טובים או פוליטיקה מועילה.
כל זמן שהמלחמה נמשכת, ורק אחד מהצדדים יכול לנצח, זה או אנחנו או הם, וכולם מפסידים.
לכן חייבים לשאוף למקום שבו כולם מרגישים שהם הרוויחו - כמו בזוגיות,
כש 1 + 1 = 3
ואז, למרות שזה אולי לפעמים לא ככ נוח, כולם מרגישים שהם הרוויחו בגדול, שהם גדלו - ובאמת זה מגדיל.
 

סיכום ברוח הבודהיזם: הקדשת האנרגיה האנרגיה הפוליטית לשלום ולטובת כולם

שלום!
בין אנשים לבין עצמם, בין אנשים לאנשים אחרים, ובין קבוצות של אנשים –
לקבוצות אחרות.
בברכה הזו אני נוהגת לסיים את קבוצות המדיטציה שלי.
אמן.
 
© מיכל רון, מרץ 2012