סיפורי זן: משל האבנים הגדולות
שלחי לחברהמשל האבנים הגדולות כדוגמא לסיפורי זן
יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. המרצה הזקן את מבטו עליהם באיטיות ולאחר מכן אמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".
הוא הוציא מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן".
המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא?"
עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא." "נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול, והחול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?"
הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא!" "נכון" השיב להם המרצה הזקן, והוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.
המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: "אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב המרצה הזקן. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך."
דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.
הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? לצאת לחופש? לקחת זמן לעצמכם? "
"מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים, ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם."
משמעות סיפור הזן על האבנים הגדולות
התפקיד של סיפורי הזן הוא לא רק להעביר כמה דקות נעימות,
אלא גם לעזור לך לחיות את חייך טוב יותר.
ומה זה אומר לגביך?
האם החיים שלך נראים כמו שהיית רוצה?
מה הדברים החשובים עבורך?
אולי זו הזדמנות לשבת ולבדוק עם עצמך,
מתוך 100% שזה החיים שלך, הזמן שלך,
איך את בוחרת לחלק אותם?
כמה אחוזים לזוגיות?
כמה לילדים?
כמה לעבודה?
מתוך השעות שיש לך ביום –
כמה זה יוצא בשעות?
איך זה נראה עכשיו?
נניח, כיום העבודה לוקחת 10 שעות ברוטו,
ונשאר רק עוד 6 שעות ביום –
איך את בוחרת לחלק את הזמן הזה?
ולכתוב את זה במערכת שעות,
ולנסות שהחיים שלך ישקפו את זה בקירוב.
לבנות את החיים שלך בהשראת סיפורי הזן
ותיכנונים לעתיד:
איך היית רוצה שזה ייראה?
כמה שעות לעבודה?
לילדים?
לזוגיות?
לחברים?
וגם את זה לכתוב במערכת שעות,
ולתלות איפשהו שאת יכולה לראות כל יום –
לאט לאט הלא מודע שלך יראה, ויחשוב על זה,
ומנסיוני – יש בהחלט מצב שאם את יודעת איך לעבוד בשיתוף פעולה עם הלא מודע שלך,
ואם את עושה את העבודה,
גם אז, לאט לאט, החיים שלך יתחילו להראות בקירוב ככה.
צריך רק לעשות את החלק שלנו, ולאפשר לה' לעזור לך ולעשות את החלק שלו.
© מיכל רון, מרץ 2011